יום שבת, 18 ביולי 2020

10 דברים שחשוב לדעת על DBT (Dialectical Behavior Therapy )


10 דברים שחשוב לדעת על DBT   (Dialectical Behavior Therapy )
·      1.  השם המרכזי :  Marsha M. Linehan
·      2.  DBT הוא טיפול שפותח תחילה לאנשים עם התנהגויות של פגיעה עצמית (שרובם עונים לאבחנה של הפרעת אישיות גבולית) ומיושם לטיפול באנשים עם בעיות בויסות רגשי, טיפול שיעילותו הוכחה במחקרים מבוקרים.  
·       3. שתי נקודות אטיולוגיות:
o       אנשים פונים להתנהגות של פגיעה עצמית כדרך התמודדות עם רגשות שליליים ואינטנסיביים, שקשה לשאת אותם
o      יש תרומה אטיולוגית לסביבה בלתי מתקפת (invalidating): סביבה שאיננה מתייחסת בתשומת לב, הערכה והבנה
·     4. DBT  היא מודיפיקציה של CBT
ב DBT כלולות טכניקות סטנדרטיות של סיביטי:
o      לימוד מיומנויות
o      משימות / שעורי בית
§       שאלוני הערכת סימפטומים, כולל יומן שבועי
o      ניתוח התנהגותי בהתייחסות לבעיות של המטופלים
·       5. במה שונה DBT מסיביטי? CBT  – מתמקד בעיקר בשינוי. בDBT  – גם ולידציה
ב DBT  יש איזון בין קבלה (acceptance) ושינוי (change)
o      מצד אחד – "אפשר להבין אותך ואת ההתנהגות שלך", ומצד שני – "את רוצה שינוי"
כאשר מוסיפים הדגשה של ולידציה יחד עם ההדגשה על הצורך בשינוי - יש סיכוי רב יותר לשיתוף פעולה, ויש סיכוי נמוך יותר לנסיגה, למתח, או לעזיבת הטיפול
·       6. ולידציה אינה הסכמה, העיקר - התייחסות לא שיפוטית
·       7. בטיפול מתייחסים  ל 3 היררכיות
o      ראשונה: הקטנת התנהגויות של פגיעה עצמית
o      שניה: הקטנת התנהגויות הפוגעות בטיפול
o      שלישית: שיפור באיכות החיים, לחיות חיים שראוי לחיות אותם (A life worth living)
·       8מה מקבלים המטופלים ב DBT ?
o      טיפול פרטני
o     לימוד מיומנויות (בקבוצה או משדולב בטיפול הפרטני) 
o      התייעצויות טלפוניות עם המטפל במצבי מצוקה
·       9איזה מיומנויות לומדים ?
o      קשיבות (mindfulness)
o      עמידות במצוקה (Distress Tolerance)
o      ויסות רגשי (Affect Regulation)
o      יעילות בין-אישית (Interpersonal Effectiveness)
·       10קשִיבוּת (mindfulness) פירושה - לשים לב לדברים
o      למה שמרגישים בגוף
o      למחשבות (חלקן קשות)
o      לרגשות (חלקם קשים)
o      להטיה לכיוון של שיפוטיות
o      להחזיר לכאן ועכשיו בלי לנסות לעשות משהו מעבר לכך 
קשִיבוּת  אינה הרפייה, לא בהכרח מרגיעה. להיות קשוב ולא לברוח, לעמוד ברגשות

יום ראשון, 11 במרץ 2018

הורות דיאלקטית - ויסות רגשי הורי חיפה קריות



 ננסה להתייחס לנושא עם כמה שפחות שיפוטיות.

לא קל לחיות עם בן-משפחה שסובל מהפרעת אישיות גבולית או מהפרעה בויסות הרגשי.

מה קשה?
קשה עם חוסר היציבות
קשה עם הנטייה להתפרצויות
קשה עם מצבים של סיכון ופגיעה עצמית של אדם יקר.

החיים אתו יכולים להיות מעייפים ומתסכלים.
ויחד עם זאת האדם הסובל זקוק לגישה מקבלת ותומכת. מתקפת.
(ונזכור שלפי התיאוריה הביו-סוציאלית המצב התפתח בעקבות רגישות-יתר ממקור ביולוגי עם סביבה לא מתקפת, מה שאומר שייתכן שההורים שעכשיו מתבקשים לתת תיקוף - התקשו לתת מידה מספיקה של תיקוף בעבר, כניראה בשל קשיים או חוסר יכולת שלהם).
*
ההורים ובני-הזוג אינם מטפלים, אבל כדי להגיע למצב יותר מאוזן, גם הם צריכים לעבור שינוי.
*
אז מה רצוי שיהיה בהתייחסות של ההורים או בן-הזוג?
רצוי שיהיה איזון בין קבלה לבין שאיפה לשינוי.
רצוי שתהיה מידה גדושה של תיקוף להתנהגות ולתגובות הרגשיות.
ורצוי שההורים (או בן הזוג) יבינו שהפתרונות שמוצא הסובל מחוסר ויסות רגשי – אלה הפתרונות הכי טובים שהוא מוצא בשלב זה.
ושהמצב של ויסות רגשי הוא המטרה שאליה שואפים, ולא התנאי לחיים כעת. 
ושתי נקודות נוספות:
 - רצוי שההורים יבינו שביקורת איננה הגישה שתביא לשינוי.
- ניתן ללמד את ההורים קשיבות, שבה מתרגלים לעצור לעשות התבוננות, להיות בכאן ועכשיו וללא שיפוטיות.
*
ההורים (או בן-הזוג) יכולים להפיק תועלת מהדרכה,
שתביא דרך מודעות ודרך שינוי בהתייחסות
לאוירה יותר רגועה ותקינה
יחד עם תחושת משמעותיות  שבאה מההבנה שהם עושים צעדים חשובים לקראת
חיים שווה לחיות אותם.  




יום שבת, 16 בינואר 2016

התיאוריה הביו-סוציאלית

התיאוריה הביו-סוציאלית שתארה מרשה לינהאן:

הפרעה בויסות הרגשי קורית
כאשר ילד או ילדה הם בעלי רגישות-יתר ביולוגית
שניפגשים עם סביבה לא מתקפת.

מהי סביבה לא מתקפת (invalidating environment) ?

דוגמא ראשונה:
הילד (או הילדה) בא לאמא ומספר לה על פגיעה מינית שקורית לו (או לה) בבית
והאמא לא מאמינה ואומרת ש"לא יכול להיות".

דוגמא שניה:
הילד (או הילדה) בא לאמא ואומר שהוא עצוב
והאמא אומרת שבמשפחה הכל נהדר,
ולא עצובים במשפחה.

כשהילד גדל במצב כזה -
הוא לומד שאיננו יכול לסמוך על החוויות והרגשות שלו
ונוצרים קשיים בויסות הרגשי 

יום שבת, 4 ביולי 2015

אוהב את מרשה לינהאן Marsha Linehan

הפרעת אישיות גבולית היא דפוס התנהגות קבוע לאורך שנים, הגורם לסבל ו/או לפגיעה בתפקוד במשך שנים.

טיפול דינמי ארוך טווח  בהפרעת אישיות גבולית לא תמיד מניב תוצאות חיוביות.

טיפול ארוך כזה איננו אפשרי בשירות הציבורי, המחפש לקצר את אורך הטיפול.

התוצאה - 

בשנים האחרונות יש נטיה  לטפל בהפרעה בציר הראשון, כדי להחזיר את המטופלת לאיזון, ללא טיפול בהפרעת האישיות.

כלומר - נוצר מצב שהפרעת האישיות (והסבל וחוסר התפקוד שבה) איננה מטופלת.

*

באה מרשה לינהאן ופיתחה וגיבשה שיטת טיפול אחרת, 

פחות ארוכה, ויותר יעילה

(ובהמשך גם ביצעה מחקרים מבוקרים המוכיחים את יעילותה).

מדובר על טיפול דיאלקטי התנהגותי - דיביטי (DBT) -

טיפול של שנה (עד שנתיים)

המצליח במקרים רבים,

דרך עבודה מסורה ומתמידה של המטפל והמטופלת 

להביא לשינוי אמיתי ויציב,

להביא ל"חיים ששווה לחיות אותם".

 

אז לכן אני אוהב את מרשה לינהאן - Marsha Linehan

טיפול בחיפה וקריות בהפרעת אישיות גבולית

שלום לכולם,
מרשה לינהאן התחילה בטיפול במטופלות 
שעשו נסיונות אובדניים או שפגעו בעצמן
ובהמשך ראתה שרובן מתאימות להגדרה 
של הפרעת אישיות גבולית.

 אז מה היא ההגדרה של הפרעת אישיות גבולית?

זו הפרעה נפשית
המאופיינת ע"י דפוס נרחב של חוסר יציבות 
במערכות יחסים בין-אישיות
בתחושת העצמי
ובמצבי רוח
לצד אימפולסיביות משמעותית

האבחנה ניתנת כאשר קיימים לפחות 5 מתוך 9 המאפיינים הבאים:
* מאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה
* חוסר יציבות במערכות יחסים בין-אישיות, הנעות בין הקצוות של אידיאליזציה והפחתת ערך (דואליואציה)
* דימוי עצמי ותחושת עצמי לא יציבה ולא מגובשת
* אימפולסיביות מזיקה  ב2 תחומים לפחות: בזבזנות, התנהגות מינית לא מבוקרת, התמכרות לסמים, נהיגה פרועה, התקפי זלילה
* התנהגות אובדנית או פגיעה עצמית
* חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח
* תחושה כרונית של ריקנות
* כעס עז וקושי לשלוט בו
* חשיבה פראנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים 

יום שבת, 13 ביוני 2015

ברוכים הבאים לבלוג דיביטי

הבלוג החדש יתמקד בכל הנושאים הקשורים להפרעת אישיות גבולית,
לנושאים המרכזיים הקשורים להפרעה זו,
ןלטיפול המיוחד - דיביטי - שיצרה, עיצבה וחקרה מרשה לינהאן
*
נדון כאן בנושאים תיאורטיים
בנושאים פרקטיים של הפעלת הטיפול
ובדיווחים על יעילות הטיפול (מחקריים ואחרים)
ובחידושים בטיפול
וגם בקשיים או בבעיות של הפעלת הטיפול.